שיקום אזורי אסון

מחקר זה סוקר את הספרות על השיקום של הערים לטווח הארוך ב200 השנים האחרונות, ומציג כדוגמא את ניו אורלינס בעקבות הוריקן קטרינה, הירושימה בעקבות מלחמת העולם השנייה וליסבון לאחר האסון המשולש הקטלני, ומשווה אותה להתחדשות עירונית מסוג של הריסה ובניה מחדש. המחקר טוען שניתן להשתמש בעקרונות התחדשות עירונית עכשוויים לטובת הטמעתם בתהליכי תכנון של ערים לאחר אסון או מלחמה.

 

תרומתו של מחקר זה היא בסקירה רוחבית של הידע הקיים סביב התאוששות עירונית לאחר אסונות ומלחמות בפריזמה של התחדשות עירונית. בכך, המחקר מציע הבנה חדשה שיכולה לנצל בצורה מיטבית את ההרס כהזדמנות לשפר את העיר. בנוסף המחקר מעלה שאלה לגבי הקשר המתודי שנוצר בין אסונות ולגישות מקובלות להתחדשות עירונית בישראל .

המחקר מעלה דפוסי תכנון מחודשים לעיר המטמיעים בה ערכי שימור וקיימות, עם הבנת הערך ארוך הטווח של הללו עבור הערים והאוכלוסייה בעתיד. כמו כן, מעלה שאלות רבות על פסולת הבנין הרבה המצטברת עקב ההרס באסון, על שימוש בחומרים מותאמי צרכים וצופי פני אסונות לעתיד וכן שימוש בפתרונות בנייה לניצולים בחשיבה על השמשה מחדש באם ניתן לעשות כן.

המחקר מתווה את הדרך לפיתוח מודל התאוששות עירוני חדש, המבוסס על הידע הרב שנצבר בהתחדשות עירונית כדי להתמודד עם הרס עירוני בעקבות אסונות.

​

ההשלכה של המחקר והשלמתו בעתיד

כאדריכלים, המחקר שלנו אינו רק מדעי, אלא גם יישומי. העיסוק בשאלת המחקר לנושא השיקום, עתיד לתת מענה להרס עירוני לא צפוי באופן שישפר את העיר - כך שמתוך האסון - יבנה עתיד טוב יותר. המחקר המתהווה מחדד את האחריות העצומה בשיקום אזורי האסון ובחיזוק מרקם החיים של הקהילות שנפגעו - לבנות מחדש, לפתח את ההתיישבות והערים שנפגעו, להחזיר את הפעילות הכלכלית והחקלאית, ולטפח תחושת ביטחון וחוסן בקרב התושבים כמשימה לאומית קריטית.

 

המחקר המתהווה מפתח אסטרטגיות מקיפות לבנייה מחדש של ערים לאחר אסונות, תוך הסתמכות על נתונים היסטוריים ועשרות מקרי אסון בהם ערים שנהרסו ושוקמו, וכולל איסוף של ידע רב ועשיר שיכול לתמוך בקבלת החלטות התכנון הקריטיות שמתקבלות לעניין השיקום- בטווח המיידי, הביניים והארוך. כמו כן, המחקר מציג את דפוסי התכנון העירוני השונים הקיימים ואת מדדי ההצלחה ואי ההצלחה שלהם כפי שנחקר עד כה (הסקירה בוחנת רק את מהכלי השיקום שהושלמו עד סופו של הטווח הארוך ואת השיקולים והחלטות הביניים שנתקבלו עד לסופו של תהליך השיקום).

 

ערים מסביב לעולם נהרסות כל העת בידי אסונות טבע ומעשה ידי אדם. לכן, לצערנו, גם ישובים בישראל הושמדו ונהרסו. עוד לפני המלחמה המחקר המתהווה התריע באופן ספציפי על הרס ממלחמה ועל פער במענה תכנוני הולם. לשיקום עירוני יש השלכות רחבות וארוכות טווח על החברה, לרבות הזיכרון והלאום והמחקר שיושלם בעתיד הקרוב ויוכל לתרום באופן משמעותי לשיקום האזורים הפגועים ולפיתוח משגשג.

  

החל מהאסון הלאומי ביום השחור בתולדותינו, ש\אשר פקד אותנו ב 7 לאוקטובר 2023, הנני מסייעת בכתיבת חזון ואסטרטגית שיקום ארוכי טווח וכן ביעוץ בתחום זה לטובת שיקום והתאוששות אף בהיבטי תיעוד ואיסוף דאטה, זאת בהתבסס על הידע שצברתי עד כה  במקרי מבחן שונים מהעולם – שעברו אסון טבע או אסון מלחמתי / תאונות בידי אדם – וגיבוש עקרונות לאופן בו ניתן, על אף המצב השונה בהיבטים שונים ורבים, לחשוב על קידום שיקום ראוי, מותאם ומשלים הפערים טרם האסון.

​​